// הבלוג //

אז מה זה אומר להיות "אלפא"?

כל ילד זקוק בחייו למבוגר אחד (לפחות) שיהיה אלפא, כדי שיוכל לגדול ולהבשיל ולבטא את הפוטנציאל האנושי שלו. זו ציפייה ממש מולדת- כל אחד צריך מישהו שיטפל בו ויגדל אותו. ככה זה. אנחנו יצורים שנולדים תלותיים לחלוטין. 
זה לא כל כך נוח, אבל זו עובדה.

"אלפא" לא אומר להיות סמכותי או תקיף או אסרטיבי, אלא לפעול ממקום של רגישות ואחריות גדולה, של חום ושל לב רך מאוד שלוקח על עצמו מראש ומבחירה להיות המענה לכל צורך או בעיה שיעלו אצל הילד.

הורה שהוא אלפא, יעורר אצל הילד רגשות של חום ושיתוף פעולה, של הזדהות ורצון לתת לו להוביל, כשהילד מרגיש ככה הוא יאפשר להורה לטפל בו, ירגיש בטוח להיות תלוי בו ויוכל להישען על ההורה.

לפעמים אנחנו מנסים להיות "אלפא" כאלה, אבל בעצם פועלים מתוך מגננה.

מתוך עמדת אלפא טוב אפשר לזרום בחיים, גם ביחסים שלא קשורים לילדים, בין המקום הסמכותי לבין המקום התלותי לפי המצב. מותר לקבל עזרה, להישען ולהיתמך. יש תנועה טבעית של גאות ושפל בין המקום שתומך באחרים לבין המקום שנעזר. 
כשאנו אלפא כמגננה לא נרשה לעצמנו להיות תלויים באחרים, באלפא כמגננה- ילד או מבוגר- קשה לטפל כשהוא נזקק.

מתוך עמדת אלפא נפעל מתוך אחריות, חמלה, רצון לטפל, לפתור. נרשה לעצמנו להרגיש גם רגשות פגיעים של אכפתיות -מה אפשר לעשות? איך אפשר לתקן?
כשאנו אלפא כמגננה נפעל מתוך דרישה לסמכות, כוחניות, ציות, תחושת צדק, אלפא כמגננה מרים הרבה את קולו, דורש.

מסתבר, שכשאנחנו מוצאים את המקום הזה של אלפא אמיתי בתוכנו, הילדים מגיבים אליו באופן אינטואטיבי. לרוב נראה שפחות מתנגדים, יש שיתוף פעולה. הכל יותר קל.
זה משפיע על הילד גם ברמה האישית, ולא רק בקשר איתנו- זה משתקף גם בחוסן שלו, ביכולת לבטא רגשות, לבקש עזרה, לעזור לאחרים. להרגיש יותר אמון בעולם, כי לא צריך כל הזמן להסתדר לבד. 

לא מדובר במערכת של כללים, חוקים, התנהגויות, "טריקים" שניתן ללמוד. אי אפשר ללמד להיות אלפא. אפשר להסביר את הרעיון, אך ההורה, במידה והוא לא נולד אלפא- צריך לגלות את האלפא שבו בכוחות עצמו.
אני מוצאת את זה לפעמים מאתגר מאוד.

לא פשוט בכלל בכלל למצוא את העוצמה הזו בתוכנו, את הסמכות השקטה, הברורה והעוצמתית שילדים מגיבים אליה באינסטינקט כל כך חזק. 

בגלל זה לפעמים כל כך מפתה להקשיב ליועצים למיניהם ולא ללב שמרגיש את הכיף והרכות הזו של תינוק שמרפה ונרדם עלינו במנשא…אבל הלב הזה יכול לכוון אותנו מצוין.

זה לא פשוט. זה מאתגר.
אבל גם מגדל ומעצים.
 אפשר לקרוא עוד על ההובלה פה למטה,.ו
פה בקישור תוכלו לקרוא על כל הדרכים בהן תוכלו ללמוד איתי! 

רותי דריאל – חזרה ללב ההורות, הורות מקושרת ופסיכותרפיה