מדי פעם כשאני שואלת אותו שאלות כמו 'קיבלת היום עוגיה?' (אני יודעת שכן)
הוא עונה 'לא',
הוא עונה 'כן',
לפעמים זה לוחץ לנו על כפתורים. הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה לגדל ילד שיהיה "שקרן" בבגרותו! וכמו הרבה דברים, נדמה לנו שהתנהגויות לא מקובלות צריך להגיב אליהן בחומרה– כדי להעביר מסר חזק וחד משמעי.
ועכשיו- כשהילד עוד קטן.
אחרת מה יהיה בעתיד???.
המחשבה הזו מאד טבעית, אבל חשוב ממש להבין שיש פה מרכיב התפתחותי- היקשרותי משמעותי.
וחלק מהביטוי של העיסוק בשורש הזה, הוא הצורך להיות באותו צד,
גם אם באותו רגע זה אומר לעיתים לכופף את האמת.
הרבה פעמים, ה"שקר" בגיל הזה הוא בעצם הדרך של הילד לשמור על ההיקשרות- הוא עונה מה שהוא חושב שאת רוצה לשמוע. את מה שיוודא שאתם באותו צד.
וזה דווקא סימן טוב, שההיקשרות חשובה לו!
זה לא שקר כפי שאנו בתור מבוגרים תופסים אותו,
אלא פשוט התשובה הנכונה מבחינתו בסיטואציה- זו שתעזור לו לשמור על ההיקשרות.
זו כבר סיבה טובה דרך עיניים של ילד צעיר.
לפעמים רגשות חזקים מרגישים לגמרי אמיתיים,
כך למשל ילד יכול לספר שחבר הרביץ לו, כשבעצם אולי נעלב ממשהו,
או לספר שהגננת צעקה עליו, כשלמעשה צעקה בכלל על ילד אחר,
אבל הוא הרגיש את האנרגיה באויר, ומבחינתו זה קרה לו.
הילד מתחיל להבין שכשאמא לא לידו, היא לא רואים מה הוא עושה בכל רגע-
כלומר, את לא בתוך הראש שלו, אלא אדם נפרד!
כך שעצם התפתחות ה"שקרים" הללו היא עדות להתפתחות חשובה, ומאד משמעותית.
היא חלק מגדילה.
אלא הייתי מנסה להבין מה עומד בבסיס השקר-
חשוב קודם כל להצליח "לקרוא" מה שקורה מתחת לפני השטח,
לפני שנפעל.
הרי מה שחשוב לנו, זה שהילדים ידעו שאנחנו רואים בהם את הכוונות הטובות, ושאנחנו לצידם.
אם נכעס, או נגיב רק לשקר, בלי להתייחס למה שנמצא מתחת, אנחנו עלולים לגרום לכך שהילדים יפחדו לשתף אותנו באמת, גם בעתיד. בטווח הארוך מה שחשוב לנו זה שהילדים ידעו ששומדבר שיגידו או יספרו לנו- לא יפריד ביננו.
אנו זורעים את הזרעים של הערכים שינבטו בהם בעתיד.
תחשבו על עצמכם- אם היתה לכם מורה, או גננת, או הורה, או בבגרות- בן/ת זוג שהאמינו בכוונות הטובות שלכם,
לעומת תוכחות שמרפות ידיים.
ככה הם גם ירגישו נוח- להגיד לנו את האמת.
זו בעצם דרך נוספת להעביר את המסר החשוב שהקשר הוא השורה התחתונה, ולא ההתנהגות.
זה מסר שנותן מנוחה היקשרותית משמעותית, מנוחה שבסופו של דבר הכי תומכת בהבשלה, ובכך שהילד יגדל להיות ערכי, וכן- גם מהימן ודובר אמת.
אז איך אני מעבירה את המסר הזה בתכלס?
ואחשוב איתו ביחד מה אפשר לעשות לגבי זה.
או גורם לו רק להתחפר עמוק יותר בשקר.
נניח, שלקח בלי רשות משהו מחבר, או שעשה משהו שאסור,
אני קודם כל אומר לו תודה שסיפרת לי,
כי אני יודעת שזה בכלל לא קל.
שאני רואה את הכוונות הטובות שלהם, תמיד,
ואני לצידם, לחשוב גם על פתרונות.
לסיכום:
1.נזכור שיש פה מרכיב התפתחותי משמעותי.
ילד שמשקר בגיל הרך לא בהכרח יגדל להיות מבוגר שמשקר.
2. ננסה להבין מה נמצא מתחת לשקר-
אולי הילד מאד צעיר ועוד לא יודע את ההבדל בין אמת לשקר?
אולי הוא מסתיר משהו שיודע שאסור?
אולי שיקר ממבוכה? אולי "קורא" לנו לראות משהו?
3. כשמדובר בדברים קטנים ויומיומיים, נשתדל לא להתווכח עם הילד או לעמת אותו,
גם כשברור לנו ששיקר.
אם תפסתם שהילד משקר לכם,
נסו לא להתווכח, להוכיח לו ששיקר, או לטמון לו מלכודת.
גם תגובה נסערת, כועסת או מאשימה-
דוחפת את הילד לשקר עוד כדי להמנע מהכעס שלנו.
תזכרו שילדים לרוב רוצים לשמח אותנו, ויגידו לנו מה שלדעתם יגרום לנו להיות מרוצים בטווח המיידי,
גם אם זה בכלל לא נכון.
אם יש משהו שחשוב לנו שיעשה- כמו לשטוף ידיים, פשוט נמצא דרך יצירתית ללוות אותו לכך.
4. אם הילד מרבה לשקר, נבדוק עם עצמנו- האם הוא מפחד להגיד לנו את האמת?
האם הוא מפחד מהתגובה שלנו כשלא מתנהג כמו שצריך?
האם אנחנו מעבירים מסר שיש לו מקום אצלנו רק כשהוא מתנהג לפי כל הכללים?
האם הוא ב"עבודה" לשמור על ההיקשרות?
נשים לב איך אנחנו מגיבים כשהילדים לא מתנהגים לפי הציפיות שלנו…
זכרו שדווקא כשהילד מתנהג באופן שלא מקובל עלינו- הוא הכי צריך אותנו שם לצידו
5. אם שמנו לב שהילד משקר בעיקר כי קשה לו להתאפק-
למשל אכל את כל העוגיות כשלא ראינו, לקח משחק מחבר בהחבא וכו',
נדבר איתו על כך בזמן של חיבור,
נשתדל להיות לצידו,
לתת מקום לחלק בו שמתקשה להתאפק,
וגם לחלק שרואה גם את הצד השני
(זה יעבוד לנו עם ילד שכבר יש לו יכולת לרגשות מעורבים, וזה לא יקרה לפני גיל 5).
6. אם ילד התוודה מיוזמתו על משהו עם פוטנציאל להכעיס- קודם כל נשמח,
נעריך ונודה לו ששיתף ואמר לנו את האמת,
כי זה בכלל לא קל!.
7. נעבוד על מערכת היחסים, ועל היקשרות חזקה ועמוקה.
כזו שתאפשר לילד להעמיק את שורשי ההיקשרות, למסור לנו את הלב,
לראות בנו מקום בטוח, ולדעת שאפשר לחלוק עמנו את סודותיו ואת מה שעל ליבו.
שורשי ההיקשרות מעמיקים והוא יודע שיכול לספר לנו בפתיחות מה שמטריד אותו,
הוא פחות יצטרך לשקר (כשעבר את השלב ההתפתחותי של "משחק" עם שקרים)
תמיד. לפני ההתנהגות.
רותי דריאל
כדי להבין יותר על איך לבנות היקשרות עמוקה, לחזק ולשקם את הקשר והחיבור- מוזמניםות לסדנת חלק א'
ופה תוכלו לקרוא על כל הדרכים בהן תוכלו ללמוד איתי! להתראות, רותי
כאן פרק בפודקאסט שלי שעוסק בשקרים:
פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך
על רעב היקשרותי
"תתעלם, הוא רק מחפש תשומת לב" "אל תגידי כלום, תסתובבי ותצאי מהחדר" כמה פעמים שמעתם את זה? אני בטוחה שהמון. לפני כמה ימים נסעתי באוטו
מחשבות על ילדים צעירים
מכירים את זה, שהילד הצעיר שלכם כולו בקריזה, טנטרום, צעקות, וכל החבילה, ושניה אחרי זה פתאום עובר למשהו אחר- שמח וטוב לב? ואנחנו עוד נשארים
לחדש את החיבור רגע אחרי
פעם בכמה זמן חוזרת השאלה- בהדרכות אישיות, בסדנאות- מה אנחנו עושים כשהילד מתנהג בצורה לא מקובלת? נניח נותן מכה או מתחצף וכו. אז אנחנו מדברים הרבה
